ארבעת מימדי הקיום האנושי

talor_website-01

תיאוריית שלושת מימדי הקיום האנושי קיימת כ-80 שנה ומדברת על שלושה אספקטים בהם מתפקד היצור האנושי בעולם: המימד הפיזי, המימד החברתי- רגשי, המימד הפסיכולוגי- חשיבתי, כאשר אספקט רביעי נוסף על ידי ואן דרזן: המימד הרוחני. ואן דרזן (2004) טוענת כי התרבות הפסיכותרפויתית עושה טעות כאשר היא מתמקדת בעולם הפנימי של המטופל ובתהליכים קוגנטיביים ורגשיים ומקדישה מעט תשומת לב לעולם ולסביבה שבהם האדם חי. למרות שאנו אוהבים לחשוב על עצמנו כאוטונומיים ועצמאיים אומרת ואן דרזן, אנחנו למעשה תלויים זה בזה ותלויים בסביבתנו. האדם הוא חלק ממשהו גדול יותר מאוד ולכן, על פי ואן דרזן חשוב להתבונן על האופן שבו אנו מתקשרים עם העולם החיצוני לנו.  יש לחקור גם את הקונטקסט שבו האדם חי, את דרכו בעולם, את מערכות היחסים שלו, וכמו כן יש לחקור את האדם בהקשר של התקשורת שלו והאינטראקציה שלו עם העולם. לכן, היא סקרה את ארבעת מימדי הקיום האנושי המפורטים לעיל.

המימד החברתי, הציבורי, התרבותי. מימד זה מזוהה עם זמן הווה, מתפתח תוך מספר שנים מהלידה והופך משמעותי מאוד בחיינו. במימד זה קיים מתח בין שייכות לבדידות, קבלה ודחייה, אהבה ושנאה, הערצה וגינוי, כוחניות ועוצמה וכמו כן יש אתגרים של הישרדות חברתית ושל הרגשת שייכות לקבוצה כאשר המטרה היא רכישת ביטחון עצמי.

ישנן שתי דרכים עיקריות להתנהל בתוך המימד החברתי: כוחניות או עוצמה. המצב האידיאלי הוא פעולה ממקום של עוצמה. אדם הפועל ממקום כזה יהיה בטוח בעצמו, אותנטי, יביע את דעתו ללא חשש ויחתור לתחושת חיבור ושייכות. אדם הפועל מתוך עוצמה יהיה גמיש ורב גוני ויתאים את עצמו לאדם שמולו ולסיטואציה. מנגד, יש אפשרות של התנהלות מתוך כוחניות. אדם כוחני יהיה חד גוני, נוקשה ברגשות ובגוף, מלאכותי, צבוע, מניפולטיבי. גם כאן יש פיצול לשתי דרכי התנהגות: פעולה מתוך כניעה או פעולה מתוך שתלטנות. זה הכנוע, יפעל תוך כדי ריצוי אחרים ולא פעם יהפך לנותן שירותים. השתלטן יפעל תוך שימוש באגרסיביות, כוח ולעיתים גם אלימות.

פתולוגיות במימד זה: סדיזם, סוציופתיות, בורדר ליין, ומנגד הזדקקות, מזוכיזם והיסטריה.

המימד הפסיכולוגי, הפרטי, האישי. המימד קשור לזמן עתיד וקיים בו מתח בין זהות ובלבול, שלמות ופגם, ביטחון וספק. האתגר המלווה מימד זה הוא גיבוש זהות והשגת ביטחון בזהות שלנו. ביטחון זה נובע מן התחושות שלי, ובמילים אחרות, ניתן לראות כאן התבססות על המימד הרגשי- חברתי. במימד זה אנו מסתכלים פנימה, מבצעים אינטרוספקטיבה ומנסים להבין את עצמנו. אנו חושבים על מה שקורה לנו, על מה שאנו קולטים בעזרת החושים שלנו ועל רגשותנו.

מימד זה מדבר על העצמי האינטימי, הפרטי. ע"פ ואן דרזן (2004), במימד זה נוצר עולם סודי ואינטימי, ושם שוכן לו האני הפנימי, האמיתי. אצל חלקנו המרחב האינטימי, יהיה פתוח למספר אנשים אהובים שאנו סומכים עליהם ואצל רובנו מרחב זה יהיה פתוח לפחות לפרטנר אחד. המושג 'אני פרטי' מתחיל להתגבש בגיל שבע, נמשך במהלך כל החיים ומורכב מאוסף של בחירות, תהליכי עיבוד ואיסוף של חוויות, זיכרונות, ציפיות ורצונות שלנו. למבנה זה קל להתערער אך גם קל לתקן אותו, כיוון שהוא גמיש וניתן לשינוי. יחד עם זאת, אבני הבניה של המבנה שונות מאדם לאדם הודות לסיבות גנטיות, חברתיות ותרבותיות, והמבנה שנוצר כפוף גם לgivens שבתוכנו ושמחוצה לנו. העצמי שנוצר הוא בעל איכות מטעה כיוון שמצד אחד הוא לא גמור ומצד שני הוא יכול להיבנות מחדש כשהנסיבות, או התפישה שלנו אותן, משתנות. בסופו של דבר כולנו נצטרך להתמודד עם הסתירות בין התמזגות עם העולם לבין הצורך להגדיר את מושג העצמי הפרטי שלנו, ולמצוא את הדרך האמצע שבין העולם לבין הזהות שלנו.

פתולוגיות במימד הנוכחי: רברבנות, נרקיסיזם, אגוצנטריות, לעומת פגיעה עצמית, התאבדות, סכיזופרניה.

המימד הרוחני, האידיאולוגי, האינטרפרטיבי. מימד זה כולל בתוכו את כל שאר המימדים ולכן הזמן המאפיין אותו הוא נצח. האתגר השולט במימד זה הוא מציאת משמעות וניתן למצוא מתח בין משמעות וחוסר משמעות, שלווה ואשמה, מטרה וחוסר הצלחה, טוב ורוע.

מימד זה עוסק במערכת של ערכים ומשמעויות העומדות בבסיס הקיום האנושי ובו אנו מסדרים את הראייה הכוללת שלנו על העולם. אנו יוצרים פילוסופיה משלנו לחיים או מגלים אחת כזו. פילוסופיה זו היא אינה מפורשת כי אם מרומזת ובאה לידי ביטוי במילותינו, במעשינו, במחשבותנו וברגשותנו. אופיו של המימד עבור כל אדם נובע מן האידיאולוגיה המתקיימת בחברה בה גדלנו ונקבע על ידי הדת אליה אנו שייכים. יחד עם זאת, על מנת למצוא משמעות בחייך או בעולם ועל מנת לאמץ ערכים המתאימים לך, אין צורך להיות אדם דתי או להאמין באל כלשהו.

במאה העשרים, אנשים רבים חווים ריק וחוסר משמעות. נקודת המבט האקזיסטנציאליסטית מעודדת חקירה, גילוי והתבוננות ולכן מושכת מאוד אנשים המחפשים אחר משמעות. בעוד שהפסיכואנליזה כיוונה אנשים לחפש משמעות על ידי התמקדות בעצמי והמרקסיזם כיוון לעבר המימד החברתי – פוליטי, הגישה האקזיסטנציאליסטית מדגישה את המימד הרוחני העוסק באופן ישיר במציאת משמעות. מימד זה שם פוקוס על נושאי חיים שאנשים רבים מתקשים בהם בתקופה הנוכחית וכמו כן עוסק בנושאים מוסריים. גישה זו משלבת רציונאליות עם תשוקה ומדגישה רבדים נסתרים של האנושיות. כמו כן הגישה נותנת מקום של כבוד לספק, מה שמקל על חקירה והגעה לתובנות חדשות לגבי משמעות.

פתולוגיות במימד הזה: מאניה, פנאטיות, פרנויה, ומנגד אפאתיות, דיכאון, מלנכוליה.

Van Deurzen, E. (2004) Everyday mysteries : existential dimensions of psychotherapy; New york: Routhledge